החלטה בתיק תת"ע 5323-09-12

1.         זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 23.5.2012 עת נצפה נוהג ברכבו תוך כדי שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

ביום 17.6.2012 ביקש הנאשם להישפט בטענה כי הדוח "אינו צודק".

הדיון בעניינו נקבע ליום 23.10.2012.

למועד הנ"ל לא התייצב הנאשם, ובהעדר התייצבות נגזר דינו בהעדר והוטל עליו קנס על סך 1,000 ש"ח.

ההזמנה לדין בצירוף כתב האישום נשלחו לנאשם ביום 29.7.2012, בהתאם לאישור המסירה אשר הוגש על ידי הנאשם עצמו.

2.         הנאשם עותר לביטול גזר הדין והכרעת הדין, משלטענתו השתכח ממנו המועד היות והדיון נקבע כשלושה חודשים לאחר המועד בו הגיש את בקשתו. כן הוסיף הנאשם וטוען כי מתקשה הוא בתשלום הקנס לנוכח מצבו הכלכלי.

באשר לאישום גופו טען הנאשם באופן לקוני ביותר כי הוא לא דיבר בפלאפון.

לבקשה לא  צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה ולטענתה טעות אנוש אינה מקנה כשלעצמה הזדמנות שנייה להופיע בפני בית המשפט.

3.         שני תנאים נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד - קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם.

אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים באספקלריה של הלכות אלה, לא מצאתי מקום להיעתר לה.

5.         באשר למחדל של אי התייצבות - לא הובאה בפניי סיבה מוצדקת לא התייצבות לדיון. כאמור ההליך החל לבקשת הנאשם וההזמנה לדיון נשלחה אליו לכתובת המפורטת בבקשתו להישפט. הנאשם אינו טוען כי לא קיבל את ההזמנה אך גורס כי המועד נשכח ממנו.

אין "שכחה" מהווה עילה להעדר התייצבות בפני בית המשפט וחרף התקלה והטעות, אין בכך כדי להקנות לנאשם זכות לדיון נוסף בפני בית המשפט. לעניין זה יפים דברי כב' השופט מודריק בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מדינת ישראל:

"אין לי ספק שלעתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה  ובעטיים אין הם מגיעים למשפט.

נדמה לי, שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הן נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי המשפט לתעבורה. למעשה, לא ימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבירה של ביהמ"ש."

לבקשה לא צורף תצהיר אך גם אם היה מצורף, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, ספק אם היה בו להועיל.